כאשר אנו נדרשים לבירור אמת או לאיסוף מידע רגיש במסגרת חקירה, אחת השאלות הראשונות שעולות היא – האם מותר להקליט אדם ללא ידיעתו? מדובר בשאלה מהותית בעלת השלכות משפטיות ואתיות כאחד, ובאק.רש ייעוץ מודיעין וחקירות אנו נתקלים בה לא אחת במהלך פעילותנו ברחבי הארץ.
ההבדל בין הקלטה גלויה להקלטה סמויה
ראשית, חשוב להבחין בין הקלטה שמתבצעת בגלוי – כלומר, כאשר כל הצדדים מודעים לכך שהשיחה מוקלטת – לבין הקלטה סמויה, שבה רק אחד מהצדדים יודע שהיא מוקלטת. הקלטה סמויה מעוררת שאלות משפטיות רבות, במיוחד בכל הנוגע להגנת הפרטיות ואיסוף ראיות.
מה קובע החוק בישראל?
בישראל, חוק האזנת סתר התשמ"א-1981 קובע את המסגרת המשפטית להקלטות ללא ידיעת אחד הצדדים. לפי החוק, אם אחד הצדדים לשיחה מבצע את ההקלטה – אין מדובר בהאזנת סתר והיא חוקית. כלומר, אם אנו משתתפים פעילים בשיחה ומקליטים אותה – הדבר מותר על פי חוק, גם אם הצד השני אינו מודע לכך.
לעומת זאת, הקלטה של שיחה בין שני צדדים כאשר המקליט אינו חלק מהשיחה – נחשבת לעבירה פלילית של האזנת סתר, ודינה חמור. לכן, כשאנו שואלים את עצמנו "האם מותר להקליט אדם ללא ידיעתו", התשובה תלויה בשאלה האם אנו משתתפים בשיחה או לא.
שימוש בהקלטות כראיה
גם כאשר ההקלטה בוצעה באופן חוקי – כלומר, על ידי אחד הצדדים לשיחה – לא תמיד ניתן לעשות בה שימוש כראיה בבית משפט. בתי המשפט שוקלים את נסיבות ההקלטה, תום הלב של המקליט, מטרת ההקלטה והאם נעשה בה שימוש לגיטימי. לכן, לפני שמבצעים הקלטה שכזו, חשוב להיוועץ בגורמים מקצועיים כדי לוודא שהמהלך נעשה במסגרת החוק ושניתן יהיה להפיק ממנו תועלת בהמשך.
שיקולים אתיים ומוסריים
לצד ההיבט המשפטי, יש לקחת בחשבון גם את ההשלכות האתיות של הקלטה ללא ידיעה. פעמים רבות אנו נתקלים במצבים שבהם לקוחות שואלים "האם מותר להקליט אדם ללא ידיעתו" לא רק מהפן החוקי – אלא גם מתוך תחושת התלבטות מוסרית. לכן, באק.רש אנו מקפידים לבחון כל מקרה לגופו ולייעץ באופן אחראי, שקול ומבוסס על ניסיון מקצועי עשיר.
זקוקים לייעוץ בנושא הקלטות סמויות או איסוף ראיות? פנו לאק.רש ייעוץ מודיעין וחקירות – אנו זמינים בפריסה ארצית ומלווים אתכם בדרך החוקית, הבטוחה והמקצועית לחשיפת האמת.
